אני רוצה לשתף אתכם בתיאור מקרה מרתק שהיה לי בקליניקה אתמול. כחלק מהטיפול ב- NLP, אנו עושים עיבוד של זכרונות, זה אומר שמלמדים את המח מה לעשות עם זכרונות שמפעילים אותו לתגובה מסויימת וכאשר הרגש משתנה ולא מופעל גם ההתנהגות עוברת שינוי. כך אפשר לשחרר התנהגויות אוטומטיות אשר מעכבות אותנו. אגב, בשיעור 5 של קבוצות ההרזיה שלנו ANIMO - עושים את התהליך הזה גם בקבוצה. לכן קבוצות ההרזיה שלנו הן כל כך חדשניות ופורצות דרך בטיפול באכילה מופרזת והשמנה. העניין הוא שבדר"כ מעבדים תמונות, סרטים או מחשבות המתפרצות למוח וגורמות להתנהגות אוטומטית לא רצויה, אבל אתמול הגיעה אליי מ׳. היא דיווחה שיש לה בולמוסי אכילה (שזה די שכיח אצל אלו המגיעים אליי) אבל אצלה זה היה אחרת, היא אמרה כך: ״מאז שאני זוכרת את עצמי, אני מתעוררת עם התחושה הזו בבוקר כאלו משהו חסר, אתה מבין אותי? גם אם אני אוכלת, זה לא נרגע זה 24 שעות ביממה, זה רעב של אוכל אבל בלי שום קשר למה אני אוכלת, זה משהו לא נורמאלי, כאלו זה נתקע שם ממשהו אבל אני לא יודעת להגיד ממה״ החלטתי שבמקום לחפש תמונה או סרט, אעשה בצעד נדיר, עיבוד לתחושת הרעב הלא נגמרת הזו מכיוון שיש אנשים (וזה נדיר) שמקודדים זכרונות דרך הגוף ותחושות גוף. כשהתחלנו, שאלתי אותה כמה חזק היא מרגישה את תחושת הרעב בגוף מ 0-10 והיא ענתה מיליון ואחרי עיבוד של יותר משעתיים, שאלתי אותה מה מרגיש לה אחרת עכשיו מסולם של 0-10 והיא אמרה "0", אמרתי לה לנסות למצוא את התחושה הזו בגוף, והיא אמרה בתדהמה שהיא פשוט לא מצליחה. חייכתי, ״תתחדשי״ אמרתי ונפרדנו. מעניין מה יהיה בפגישה בשבוע הבא..😀
